Skip to content

עידן של תוכנה חופשית

“מציאות מחייבת”

אפריל 21, 2011 חדש זה לא נקרא העתקה, זה נקרא שיתוף

מוזילה שחררה באיחור -לא אופנתי במיוחד- את הגרסה הרביעית לדפדפן החופשי פיירפוקס. בד בבד עם מועד שחרורו של הדפדפן נזרקו במרחבי הרשת הרבה ביקורות חיצוניות שליליות לעבר מוזילה בנוגע לקצב ההתקדמות של הדפדפן, החדשנות שלו ומעמדו ביחס לשאר המתחרים בשוק, חלקן מהטענות טבעיות ונכונות ורובן -כמו תמיד- הן טענות חסרות בסיס או לוקות בחסר בהבנה של שוק הדפדפנים ובהתנהלות התכנה החופשית. למשל – יצא לי לראות לא מעט כתבי טכנולוגיה (ומעריציהם) אשר ציינו את הכאילו עובדה שהדפדפן החדש מבית מוזילה נראה במנשקו החדש כמו המתחרה מבית גוגל. בתפישה שלי הערה זו מגיעה כהוכחה לחוסר ההבנה של אותם משתמשים\כתבים בתחומי התכנה החופשית. את האמת, אני לא מצפה הרבה הבנה מלקוחות של אפל אבל את זה נשאיר לנושא אחר.


נראים אותו הדבר?

הרעיון של רישיון חופשי במרכזו דוגל בשיתוף ידע, הרבה מאוד פרויקטים גדולים ומפורסמים לא היו מצליחים אפילו בקצת ללא יישום הגישה הזאת, ראו כדוגמה חיה את ויקיפדיה הכוללת מאות אלפים של ערכים בעשרות שפות שונות אשר נכתבו על ידי מי יודע כמה אלפי משתמשים מכל קצוות העולם. גם בהפצות הגנו לינוקס ניתן לראות פעילות זו בבירור, ברגע שפרויקט אחד מוצא דרך טובה יותר או חדשה יותר כדי ליישם פתרון מסוים מיד ישתמשו בזה גם הפצות אחרות ולהפך. כך בעצם יוצרים תכנה טובה יותר, מאגר מידע מדויק וגדול יותר וכך יוצרים תחרות בריאה יותר.

מעניין לראות שאותם קוטלים נלהבים מעולם לא ציינו את העבודה שכרום מאפשר תוספים בדיוק כמו בשועל האש אשר מן הסתם התנהל כך עוד הרבה לפניו, ומעניין שאף אחד לא הזכיר את העובדה שהדפדפן המופלא של גוגל מבוסס על מנוע חופשי הנוצר במקור במסגרת הפרויקט KDE, ואף יותר מעניין לראות שאף אחד לא הזכיר את העובדה שמערכות ההפעלה של גוגל מבוססות על גנו לינוקס. כנראה שהכתבים הללו קיבלו איזה תמריץ נסתר בשביל לקרוא להכלאה הזאת קוד פתוח ולפיירפוקס מעתיק. על אפל אין בכלל טעם לדבר לאור העובדה שסדרת מערכות ההפעלה שלה מבוססות על BSD פרויקט חופשי מרכזי על בסיס UNIX וכן גם הדפדפן שלה מבוסס על מנוע חופשי של פרויקט חופשי אחר.

כך או כך, התכנה החופשית היא: חיה אחרת, מתנהלת אחרת, עובדת אחרת והיא משרתת את משתמשי הקצה אחרת. כל טיעון מטומטם של "העתקה" בתחום זה הוא לא יותר מסתם הפרחת אותיות כדי לסחוט עוד כמה שורות בכתבה עניינית כביכול. מאכזב אותי לראות את הכתבות האלו אשר פוגעות במעמד התכנה החופשית ובמוצריה, אחר כך עוד מתפלאים למה יש בורות כזאת אצל משתמשי הקצה בישראל ברעיון של התכנה החופשית.

תגיות: , , , ,

ינואר 8, 2011 פוטין – הדבר הטוב ביותר שקרה לגנו לינוקס

לפני שאתם קוטלים אותי בתגובות מלאות פוליטיקה וכל מיני מחלות אחרות, אני חייב להזכיר בפניכם כי נושא זה עוסק בתחום התכנה החופשית ועל קידומה.

ולדימיר פוטין איש ה-ק.ג.ב לשעבר וראש ממשלת רוסיה כיום, הכריז בהצהרה נלהבת על התנתקות המעצמה הרוסית מידיה הסגורות של מיקרוסופט וחבריה. האמת היא, שעוד בשלהי 2008 התחיל המרדף של רוסיה אחרי אימוץ התוכנה החופשית, רק שצעד זה נעשה בעיקר בתחום מערכת החינוך ברוסיה, וזה לאחר שנתבע בית ספר ציבורי רוסי על ידי מיקרוסופט בגלל שימוש במוצר פירטי.

על פי הנחייתו החדשה של פוטין, מדובר על אימוץ ופיתוח האמור להסתיים במלואו בשנת 2015. כחלק מאימוץ זה, פוטין מכתיב מדיניות ממשלתית אשר אמורה לתגמל -כספית- כל אדם שיעזור בפיתוח תוכנות חופשיות או יתרגם תוכנות שכאלו לשפה הרוסית. עוד מוסיף פוטין ודורש הקמת מאגר ממשלתי אשר יכיל בתוכו מספר רב של תוכנות וכלים שימושיים למשרדים השונים, כך כל משרד ממשלתי באשר הוא, יוכל לגשת (בעזרת מנהל החבילות) לאותו מאגר ולהוסיף כלים ותוכנות בהתאם לפעילות הנדרשת. על כל אלו, ממשיך פוטין ודורש תשומת לב לעדכניות תוכנה כדי למנוע שימוש בתוכנה ישנה יחסית (אם הכל חינם אז אין שום בעיית שדרוג הנובעת מאישור תקציבי). לסיום, פוטין "מעניק" תקציב של 5 מיליון דולרים לשם פיתוח הפצת גנו לינוקס חדשה, אשר תהווה בסיס לכל התהליך הזה.

על פני השטח, נראה כי יועציו של פוטין בחנו לעומק את נושא התוכנה החופשית ומרכיביה, את ההוכחה לדבר תוכלו לראות בהתייחסות הפרטנית שלו לאימוץ ויישׂום הטכנולוגיה החופשית. למשל – פוטין מבין ודורש תגמול קהילתי כמקובל בתחום ואף מציב דרישה לעדכניות תוכנה -שוב- כמקובל בתחום.

מה זה אומר לגבינו ולגבי התוכנה החופשית?
אני, כששמעתי -לראשונה- את החדשות קפצתי מהתלהבות, הרי זו פעם ראשונה בהיסטוריה שממשלה ומדינה בסדר גודל שכזה מחליטה על מעבר חד בכל תחומיה אל עבר התוכנה החופשית, החלטה זו צריכה להיות בשביל כל חובב תוכנה חופשית חגיגה וסוג של הכרזת ניצחון. אנחנו מדברים כאן על מעצמה כלכלית, מדינית וצבאית בעלת השפעה עולמית עצומה, היכולה לגרור אחריה מדינות רבות אחרות אשר נמנעו עד עכשיו להיכנס לתחום הטכנולוגי-חופשי.

המעבר הרוסי לתוכנה חופשית ייצור: אלפי טכנאים חדשים המתמחים בגנו לינוקס, אלפי מפתחים חדשים בתחום התכנה החופשית, מאות אלפי פקידים ועובדים ממשלתיים שיעברו הכשרה לשימוש בגנו לינוקס, מודעות נרחבת על תחום התוכנה החופשית אצל תושבי רוסיה ושכניה, כסף רב יזרום -כנראה- לחברות וותיקות בתחום הגנו לינוקס בשביל ייעוץ, תמיכה והכשרה ראשונית. בנוסף, מדובר על התקדמות בפיתוח המערכות הפתוחות בשביל שולחן העבודה הפרטי והארגוני.

לכן, עליכם לשים את האגו הפוליטי שלכם לרגע קט בצד ולשמוח על ההכרזה, זהו יום אשר יטביע את חותמו בדפי ההיסטוריה של עולם המחשוב והטכנולוגיה. יום שכזה חייב להיחרט במוחנו הקודח כדי שנוכל לספר לבאים אחרינו איך התחילה המהפכה החופשית לשלוט בנתחי השוק שמיקרוסופט כל-כך אוהבת, הכרזה זאת תהפוך להיות בעתיד אחת מאבני הדרך לאימוץ התוכנה החופשית בקרב העולם הפתוח.

תגיות: , , ,

דצמבר 4, 2010 זליגת זיכרון בפיירפוקס? כנראה באשמתכם!

אֲנִי כְּדֶרֶךְ טֶבַע מסתובב לא מְעַט בפורומי תמיכה העוסקים בעיקר בתחום המחשבים ויוצא לי להיתקל בהרבה נושׂאים עם כותרות הצועקות: "פיירפוקס אוכל לי את הזיכרון" או "זליגת זיכרון בפיירפוקס". ברוב המקרים, התשובות של משתמשי הפורום יכללו קביעות שנויות במחלוקת, כמו: "כן, ככה זה פיירפוקס" או "התקן מחדש" ואו "החלף דפדפן".

האמת היא, שלפיירפוקס אין זליגת זיכרון (מסיבית ומוכרת) מאז הגרסה השלישית שלו שבה שׂמו דגש על פתירת באגים הגורמים לזליגות שונות ומשונות, מה שכן יכול לגרום לדליפת זיכרון מינורית או מסיבית בפיירפוקס זה הרחבות בעייתיות ו/או הגדרות שגויות במנוע הדפדפן.

את האשמה כמובן, יכולים לקחת אותם משתמשים אשר מנסים כל מדריך בינוני כדי "למהר" או "לשפר" את פיירפוקס דרך איזו שהיא הגדרה תחת AboutConfig שהם אינם מכירים ואינם מבינים את השלכותיה (כמו דרישת זיכרון גבוהה יותר או זמן מעבד ארוך יותר). כמו כן, אותם משתמשים הדואגים להוסיף כל הרחבה שהם פוגשים כבדרך אגב ללא הבנה אמתית של ההרחבה ואיכותה, לדוגמה ההרחבה FasterFox אשר מבטיחה שיפור ביצועים, כשבשטח היא גורמת לחור אבטחה מסוכן ולזליגת זיכרון רחבה, גם אם תסירו כעת את אותה הרחבה שהזכרתי המצב לא ישתנה, כדי "להתנקות" מהרחבה שכזאת תצטרכו ליצור פרופיל חדש.

אחרי שהבנו -כולנו- מאיפה הזליגות נובעות, קבלו שני טיפים היכולים לסייע לכם לשמור על הזיכרון שלכם יציב ובריא בזמן השימוש בפיירפוקס:

1. תימנעו מהגדרות מנוע שאינכם מכירים או מבינים:
AboutConfig הוא כלי יעיל וגמיש הבא לתת לנו את כוח החופש האמִתי ובעצם לאפשר לנו להתאים אישית את הדפדפן אפילו בפרטיו "הסודיים" ביותר, מוזילה מספקת לכם את הדפדפן עם הגדרות הנכונות ביותר לדפדפן כדי שיוכל לפעול על כל מחשב ומערכת ללא דופי, אך כמו שאתם כבר יודעים, בזמנכם החופשי תוכלו לשנות את ההגדרות הללו כאוות נפשכם, אמנם חשוב לזכור כי כל שינוי שכזה ידרוש מהמערכת שלכם לספק את הכוח הדרוש, למשל – ישנם שינויים שיידרשו יותר זיכרון נדיף, מאידך ישנם שינויים הדורשים יותר זמן מעבד מבעבר ולעומת זאת ייתכן שינוי אשר ידרוש יותר תקשורת אינטרנטית. לכן, לפני כל שינוי שתרצו/תחשבו/תעשׂו בדקו טוב-טוב מה אותו שינוי גורם ואיך הוא ישפיע על המערכת שלכם כי חבל לתת לפיירפוקס -ולא באשמתו- לזלול משהו שאין לכם.

2. התקינו הרחבות איכותית הדרושות לכם באמת:
פיירפוקס הִנו דפדפן חופשי אמִתי (כמו שכבר הזכרתי) המאפשר לכל דורש ליצור הרחבות שונות כדי לשפר את ההתאמה האישית של הדפדפן, מצד אחד יתרון מובהק ומצד שני יכול להוות חיסרון אם לא תפעילו שיקול דעת, מצאתם הרחבה מעניינת? בדקו (עם עצמכם) עד כמה היא באמת דרושה לכם, היא באמת דרושה לכם? בדקו עם כמה היא פופולרית, מי המפתח שלה (מוכר בתחום או לא), קראו את התגובות עליה, אולי המשתמשים השונים כבר נתקלו בבעיות עמה, בדקו את התיעוד שלה, אולי יש לה פרצות אבטחה או באגים קשים שעדיין לא טופלו, בנוסף, התקינו אך-ורק מהאתר הרשמי של מוזילה להרחבות ולא מכל דכפין, האתר של מוזילה מכיל את ההרחבות שעברו את בדיקת הצוותים השונים כדי למנוע זיופי תוכנה היכולים לחולל נזקים עצומים למידע האישי שלכם ולמערכת.

לסיכום -אישי-, אני מקווה שתוכן זה יהווה סוף לתשובות המוזרות המופיעות ביותר מדי פורמי תמיכה המתיימרים לספק תשובות של "מומחים".

תגיות: ,

אוקטובר 23, 2010 "פלאש" מונע ממשתמשי קצה לעבור ללינוקס

רובנו (אם לא כולנו) מכירים את העובדות הנפוצות, אשר נציג בזמן שננסה לשווק הפצת גנו לינוקס כזאת או אחרת למשתמש קצה שעד היום ראה ועבד על מערכות הפעלה מבית מיק'. אנו בד"כ, ננסה להוכיח לו שהמערכת: עובדת בשבילו, גמישה וניתנת להתאמה אישית, כל-כך בטוחה כך שהוא לא יצטרך להתעסק עם תוכנות אבטחה צד ג', שהוא צריך לשכוח מאתחולים חוזרים בשביל עדכונים פשוטים ושהפצות הגנו לינוקס פשוט יציבות כסלע ומהירות כאור.

אך עם כל התובנות המרגשות הללו, אנו תמיד נסתבך לספק תשובה כאשר המשתמש הפשוט ינסה לראות תוכן וידאו ב-HD תחת נגן "פלאש" או חלילה, יכנס המשתמש לאתר מסחרי ישראלי -ארור- ללא חוסם פרסומות ו"פלאש". בחלק הזה, סביר להניח שהפצת הגנו לינוקס הכל-כך מתקדמת שלו אינה תעמוד איתנה בעומס הפלאש, המצב יצור חוסר שימושיות למשתמש הקצה, כי אינו יוכל לצפות בתכנים אלו, כמו שהיה רגיל בתקופת החולי של Windows.

אז נכון שאדובי היא זו האשמה -הבלעדית- בסיפור המעורב, אך סיבה כמו זאת, לא צריכה לעניין את משתמשי הקצה הדורשים מחשב אשר ישרת את הצרכים שלהם על הצד הטוב ביותר. חשוב לציין, כי אדובי איננה מסכימה לשחרר את קוד המקור של פלאש, כך שקהילת התוכנה החופשית לא יכולה לעשות דבר בנידון, כך שהמציאות הנוכחית מעמידה אותנו (קהילת התוכנה החופשית) בחוסר אונים מוחלט בתחום המדובר.

הסיבה שהופכת את הסיפור הנ"ל לגרוע עוד יותר, היא – שעד לאחרונה לא היה כלל פתרון תחליפי לטכנולוגית ה-"פלאש", רק בתקופה האחרונה (אפשר לומר "בזכות" מאבקה של אפל מול אדובי) אנו מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה שיגאל אותנו מחסדי אדובי, Html 5 מתחיל לקבל צורה כשהדגש הוא מולטימדיה ברשת, לא צריך להכביר במילים כדי להבין שגם חברות הענק כדוגמת גוגל רוצות במחיקת אדובי ממפת הרשת, אחרי הכל גם מערכת ההפעלה שלה (ChromeOS) מבוססת על הגנו לינוקס.

וכמו תמיד, אני אסיים בתקווה כי שנת 2011 תהפוך לשנה בלי שליטת רשת של חברה קניינית סגורה אשר מחריבה לנו את החופש באזור שהכי מסמל חופש, הרשת.

תגיות: ,

אוגוסט 26, 2010 מוזילה מאבדת את כוחה בשוק הדפדפנים

-עודכן (נוספו קישורים בנושא)-

מוזילה הייתה (עד לא מזמן) בעלת הנוכחות החזקה ביותר בשוק הדפדפנים, הכי חדשנית, הכי פתוחה והכי אהודה מצד משתמשי המחשׁב המתקדמים. כיום, התחרות החזקה מצדן של שאר חברות הדפדפנים כמו גוגל, אפל, אופרה ואפילו מיקרוסופט דחקה את מוזילה לפינה והשאירה אותה כמעט ערומה. פיירפוקס בגרסתו היציבה אינו מצליח לעמוד מול החדשנות של כרום או הביצועים של אופרה, זה מצב שלא היה קיים עד שנת 2008.

קצב הפיתוח של המתחרות רק הלך וגבר, בעוד מוזילה המשיכה לגרור את רגליה אחרי כולם בניסיון נואש לעמוד בקצב החדשנות. גוגל החלו להוציא גרסה חדשה לכרום בכל שישה שבועות, הווי אומר, שבכל שישה שבועות, משתמשי כרום/מיום יקבלו פיצ'רים חדשים לדפדפן, אופטימיזציה לקוד שכבר קיים ואבטחה הדוקה יותר (כן שמעתם נכון, כרומיום כרגע הוא הדפדפן הבטוח ביותר בשוק). אופרה קבעה שׂיאים חדשים בכל הקשור למהירות וספארי מושכת אליה הרבה מאוד "פאנטים" של אפל.

בצד השני, ניצבת מוזילה מול מצב בעייתי, הרי משתמשי הגנו לינוקס לא בדיוק בעלי הערכה גבוהה לחברה (אחרי חוסר ההקשבה) ומשתמשי חלונות עורקים לאט לאט לשאר המתחרות הקיימות בשוק. בתקופה הנוכחית, הדבר היחיד שיוכל להציל את מוזילה מנפילה גדולה זאת הגרסה החדשה (4) של הדפדפן שלה, אשר נמצא כרגע בשלבי פיתוח מתקדמים (בטא 7) ומציג פיצ'רים חדשניים היוצרים לפחות עכשיו, הרבה עניין מצד משתמשי הקצה.

נקווה שמוזילה תדע לקום מהאפר כמו שׁעשׂתה בתחילת דרכה מול הדינוזאור של מיקרוסופט.

קישורים על מגמת ההתחזקות של כרום בנתח השוק:
אקספלורר צונח, כרום מטפס
Chrome usage jumps over 9% from October to November

תגיות: , , , ,

יולי 23, 2010 נענע10 וחבריה מפגרים בתקנים

ברוב העולם המתוקן כבר מזמן מקובל להיצמד לתקן האינטרנט שנקבע כדי שכל משתמש באשר הוא יוכל "להנות" מאתרי האינטרנט שנבנו לכבודו וגם כדי ליצור תחרות הוגנת בשוק התוכנה ומערכות ההפעלה.
אך כמו תמיד, חייבת להיות מדינה אחת (ישראל) שאצלה זה לא ממש משנה או יותר נכון לא אכפת לה שיש תקן אחיד ומסודר להצגת תוכן ברשת.

ומי הם הנפגעים הראשיים? כמובן שאנחנו, ושאני אומר אנחנו אני מתכוון למשתמשי הפצות הגנו לינוקס.
לא פשוט בכלל למשתמש גנו לינוקס כמוני לחיות בעולם ללא תקנים, כמעט כל אתר מסחרי ישראלי דורש ממני Media Player כדי לצפות בוידאו וזה עוד במקרה שהגעתי לדף עם הוידאו, בד"כ האתרים הללו בקושי מצליחים להיראות על דפדפנים תקניים.
אמנם מצב התקנים בארץ הקודש ב-2010 הרבה יותר טוב בשבילי ממה שהיה ב-2006 לדוג' אבל גם היום אין לי נחת במלחמת התקנים שאצלנו פשוט לא רוצה להיגמר.

נקודה נוספת למחשבה היא שנכון להיום כל הרשת סביב הגלובוס מכינה את הקרקע לקראת המעבר מ-Flash ל-HTML5, ואצלנו עדיין לא הספיקו לעבור ל-Flash, אז מה יהיה הלאה? נקווה שרק טוב…

תגיות: ,

אפריל 24, 2010 מיקרוסופט מתגאה (לראשונה) בתקני הרשת

מהפכת התקנים וחופש הבחירה בתחומי הרשת מגיעה (כמעט) לשיאה, דפדפן חופשי אחד "כל יכול" משנה את תפיסת העולם כולו לגבי תקני-רשת ופותח את מלחמת הדפדפנים מחדש.
פתאום, כל אתרי האינטרנט עשירי התוכן והצבע מאבדים מצבעם ומייחודם כשהם פוגשים (אפשר לומר לראשונה מאז נטסקייפ) דפדפן תקני, הבועה (של מיקרוסופט) מתפוצצת, פתאום יש תקן שצריך להיצמד אליו.
מכאן (2004) והלאה הכל מתגלגל בדיוק לאן שרצינו, עוד דפדפנים תומכי תקן נכנסים לשוק, השיווק והלחץ מצד הקהילה החופשית לא פוסק לרגע ורוב משתמשי הרשת (היום) כבר מכירים ויודעים שיש דרך אחידה לפיתוח אתרי אינטרנט ואבוי למי שיעז להתחמק.

מהפכה כל-כך "עקובה מדם" ורועשת שאף הצליחה להרעיד ולטלטל בחוזקה את רגליה הרומסות של ענקית התוכנה מרדמונד.
מיקרוסופט עד היום לא מצליחה לקום מקרב החופש והתקן שהפיל אותה לקרשי הבושה וההיסטוריה.
גם היום "הדינוזאור" אינטרנט אקספלורר מאבד משתמשים וותיקים לטובת דפדפנים מתקדמים ותומכי תקן.

ההפסד המורגש של מיק' בתחום הדפדפנים הצליח לעשות את העבודה ויצר מציאות חדשה בה דפדפן בלי תמיכת תקן הוא לא "שחקן" בשוק הדפדפנים.
את המציאות הזאת  גם "החבר'ה" הגדולים ממיק' הצליחו להבין וסוף-סוף גם להפנים.
הוכחה ישירה למציאות החדשה אצל מיקרוסופט תוכלו למצוא בעמוד הבית של אקספלורר 9 הנמצא כעת בגרסת מבחן.
לא צריכים להיות מומחים גדולים כדי להבין שמיקרוסופט "משוויצה ומתגאה" בציוני התקן שהדפדפן החדש שלה מקבל.
וזאת (לשמחתי הרבה) הכרזת הניצחון של תקני הרשת על חברה חסרת רסן שעשתה הכל כדי לא להגיע למעמד הנוכחי.

תגיות: , , , , , ,

פברואר 26, 2010 כוח החופש

https://i0.wp.com/img532.imageshack.us/img532/5003/freedom.jpg

רוב משתמשי הקצה של חלונות כלל לא מודעים להגבלת החופש שלהם על-ידי יצרנית מערכת ההפעלה העיקרית שלהם (מיקרוסופט), הם בטוחים שככה מערכת הפעלה צריכה ואמורה להיות, הם לא יודעים או מבחינים בזה שלקחו מהידיים שלהם את חופש הבחירה.
כדי להמחיש לכם את גודל הבועה אני יפתח בסיפור אישי על העברת משתמש חלונות להפצת גנו לינוקס:
אחד מחבריי (משתמש חלונות וותיק) החליט לקנות מחשב חדש וזול (בסביבות ה-1700 ש"ח), כשהוא בא אליי עם שאלת מערכת ההפעלה שתרוץ עליו הצעתי לו את אופן סוזה ואף נתתי לו להתנסות עליה.
לא עברו מספר דקות והוא החליט בשיא ההתרגשות: "כן, זה מה שאני רוצה".
המחשב החדש הגיע ואני הגעתי חמוש עם דיסק של אופן סוזה 11.2 64 ביט.
תוך כ-20 דקות הכל כבר היה מוכן, המערכת רצה, הוא ניסה להבין איפה כל דבר, ואני ברקע מספק לו מספר הסברי בסיס כדוגמת מנהל חבילות וכד'.
אחרי שהגדרתי הכל לפי הדרישות האישיות שלו יצאתי לדרכי שלי והשארתי אותו עם המחשב החדש לגמרי לבד.
עברו יומיים מאז התקנת המחשב כשלפתע אני מקבל טלפון בהול מהבחור בטענה שהוא הרס לגמרי את המערכת.
קפצתי לביתו במהירות הבזק כשלנוכח הבעיה אני עומד עם חצי חיוך ואומר לו שהוא סה"כ טעם מכוח החופש.
מסתבר שהוא (סה"כ) מחק את הפנל התחתון בסביבת העבודה שלו (KDE) ומזה הוא הסיק שהמערכת "אבודה".

החלק העצוב בסיפור הזה הוא שמשתמש קצה יצא מכליו כי הצליח למחוק פנל תחתון של המערכת הגרפית.
עד עתה הוא היה רגיל שהמערכת קובעת לו איך להתנהל ולעבוד, ועכשיו, הוא השליט של כל המערכת.
אפשר פתאום לשנות הכל, מפנלים של המערכת הגרפית ועד רמת הקרנל, עכשיו הכל פתוח.
החלונות (ולא רק הם) הללו הרסו לאנשים את דרך החשיבה ושללו מהם את הדבר הכי חשוב, החופש!

תגיות: ,

ינואר 9, 2010 נמאס מ-”פלאש”, רוצים חופש!

נמאס פשוט נמאס להיות תלוי בחברה צד שלישי שתגביל את חווית השימוש שלי ברשת.
מי כמונו משתמשי הגנו/לינוקס יודעים את חשיבות הנושא: תקנים אחידים.
איך הגענו למצב שחברה רודפת בצע כמו אדובי קובעת את חווית השימוש שלנו ברשת?
לא הספיק לנו חוסר התקינות שהפגינה מיקרוסופט ברשת?
עכשיו אנחנו "זוכים" גם לקצת חוסר בושה מאדובי הקובעת למי לפתח, מה יהיה טיב הפיתוח ואילו משתמשים ייהנו יותר מתכני הרשת העמוסים בפלאש הצורם.
כל משתמש גנו/לינוקס חצי ותיק מכיר את הבעיה הקשה של הפלאש הפוגם, באם זה FPS נמוך, צריכה מוגזמת של משאבים עד כדי "תקיעת" המערכת, חוסר התקדמות טכנולוגית (עדיין 32 ביט בגרסה היציבה וכן אנחנו כבר ב-2010).

רק עכשיו מתחילים להיראות ניצני החופש של HTML5 וגם זה חלש מדי ומאוחר מדי.
רוב הדפדפנים בשוק לא תומכים ברבע מהפונקציות הקיימות ו-99.9% מהאתרים בעולם עדיין לא מודעים למהפכה הקרבה.
וכמו שאנחנו מכירים מהמלחמה הקודמת על התקנים, זה לא הולך להיות קל.

בתקווה לעתיד חופשי וטוב הרבה יותר מהעשור האחרון….

תגיות: ,

דצמבר 16, 2009 משתמשי גנו/לינוקס "דופקים" בחזרה את שועל האש

כן, אולי הכותרת מקדימה טיפה את המציאות אבל בסופו של דבר זה מה שיקרה אם מוזילה לא תתעשת בקרוב ותספק טיפה תשומת לב לעבר משתמשי הפצות הגנו/לינוקס.

כל משתמש גנו/לינוקס יודע ששועל האש של  הגנו/לינוקס זה לא שועל האש של חלונות.

כולנו מכירים מקרוב את חוסר ההשקעה של מוזילה במשתמשי גנו/לינוקס ואת תשומת הלב הגבוהה שמקבלים "אחינו" מחלונות.

הנושא הכאוב הזה כבר עבר עשרות דיונים מפוצצים על למה כן ועל למה לא.

אבל המסקנה הסופית היא תמיד אותה מסקנה: מוזילה לא "שמה" על משתמשי הפצות הגנו/לינוקס נקודה. משתמשי לינוקס לא מצאו (עד עכשיו) שום מתחרה ראוי (גם בגלל ההרחבות) בשביל לנטוש את השועל החולה ומה שנשאר זה לשתוק.

עם שחרור הבטא של גוגל כרום ללינוקס קיבלנו תפנית חיובית בסיפור, מדובר בדפדפן איכותי (עם הרחבות) שמשתמשי הגנו/לינוקס מזמן כבר היו צריכים לקבל. באם זה צריכת זיכרון נמוכה (בקושי מגיע ל-40 מ"ב), מנשק הרץ חלק וללא "תקיעות" מיותרות, טעינת דפים מהירה וקלה, יציבות, מנשק מתקדם בברירת המחדל והכי חשוב הגרסה לגנו/לינוקס לא נופלת מגרסאות של מערכות אחרות.

אז חבר'ה הגיע הזמן של מוזילה "לשלם" על שנים של עצבים וחוסר התייחסות, זה הזמן שלנו להוכיח למוזילה שכמו שעזבנו את אקספלורר וחלונות אנחנו מספיק חזקים גם לעזוב אותה.

תגיות: , , ,